עשר ויום

אתמול נועה הייתה בת עשר והיום היא כבר בת עשר ויום.

נועה ישבה על סדין ברחבת הפארק

לפניה פרוסות כל הבובות שהיא אוהבת, ליד כל בובה מונח פתק עם מחיר.

עכשיו כשהיא בת עשר ויום, אין יותר מקום לבובות בחיים שלה

אז היא מוכרת אותן בשביל להרוויח הון.

היא לא יודעת מה זה הון

אבל ככה אמרו לה שילדות גדולות עושות.

ואחרי שהיא תמכור את הכל, היא תחסוך המון, ותשים את הכסף בבנק איפה ששומרים עליו.

כשהיא חשבה על זה, היא לא הצליחה להבין איך עוד לא המציאו בנק לבובות.

למה הם לא יכולים לשמור על כל הדברים שלה עד שהיא תרצה לשחק בהן שוב?

מה אכפת לגדולים שאני רוצה לשחק בבובות?

לא עברה שעה, וילדות קטנות קנו ממנה את הכל בפעם אחת.

קנו ממנה את פני, ליזי, אנה, אנה החדשה, מימי, נינה ויסמין.

נועה נשארה עם הרבה מטבעות ביד וריח של ברזל

היא חשבה להביא לכל מטבע שם, אבל כולם נראים אותו הדבר

ועכשיו כשהיא בת עשר ויום, ויש לה הון

היא רוצה לדאוג לעתיד של עצמה

ולפתוח בנק לבובות.