פרפר סגול

כשהפרפר הסגול יצא אל העולם,

הוא ידע שזה יומו האחרון כאן.

לפרפר זה בכלל לא היה משנה

הוא ידע שהוא לא הגיע לפה במקרה

הוא נהנה מהעצים והפרחים הקטנים

הוא התחמם מהשמש ועבר בין העננים.

לדבר אחד הוא לא היה מוכן,

לפרפרים הגדולים עם הכנף הלבן.

פרפר לבן צעק "אתה לא יכול להיות סגול"

וזרק על הפרפר הסגול מכחול

"תצבע את עצמך בלבן, ואל תשאיר לכלוך כמובן".

הפרפר הסגול התחיל בעבודה,

הוא עבד חרוצות עד השקיעה.

אבל כמה שהפרפר התאמץ

את הלבן הוא לא הצליח לאמץ.

הצבע רק צבר משקל

והפרפר לא יכל לעוף בכלל.

התסכול מילא את גופו,

כי הוא גם לא לבן וגם לא עצמו.

פתאום טיפות שטפו לו את הכנפיים,

והוא הסתכל למעלה אל השמיים.

הוא ראה קשת בענן בכל הצבעים

והצבע הסגול האיר לו את הפנים.

הוא התעופף באוויר עם חיוך מרוצה,

כי הוא נזכר שהוא פה, לא במקרה.

העולם הגדול עומד לרשותו

והוא מאושר בשביל כולם ובמיוחד בשביל עצמו.

מאושר מהשקיעה המדהימה מלפניו,

מאושר מכל דבר קטן בחייו.