החשפן שירה בבחורה במסיבת הרווקות שלה

אולי אפתיע אתכם כאן, אבל הסיפור הבא הוא בכלל סיפור על אהבה נכזבת. כאב ותחושת פספוס אין סופית, שתלווה את ליבו עד יומו האחרון.

"ברור שהוא הרוצח" אמר חוקר א' לחוקר ב'. "ממש רואים בווידאו איך הוא מכוון ולוחץ על ההדק. חוץ מזה שיש לנו עוד חמש עדות ראיה שעמדו ממש לידה".

שני החוקרים עמדו מחוץ לחדר החקירות והפנו את מבטם ליוני, האיש שירה במאיה, ממש בשיא של מסיבת הרווקות שלה. מאיה עליה השלום בכלל לא רצתה חשפן. אבל סיגל, החברה שהכי שונאת אותה , הרגישה שזאת מצווה לתת לחברה הכי טובה שלה לצפות בבולבול אחד אחרון, רגע לפני שהיא מתמסרת לאחד של בעלה לעתיד (שידוע כגדול מאוד, ואולי מפה הקינאה הפאלית והאין סופית של סיגל במאיה). קנאתה הפכה מהר מאוד לאכזבה גדולה מעצמה כמארגנת. חד משמעית המסיבה הוכתרה ככישלון טוטאלי.

"אני יודע שזה נראה הזוי אבל אני נשבע לכם שזה לא אני. נכון אני לחצתי על ההדק, אבל מדובר בטעות. האקדח היה אמור להיות צעצוע. בחיים לא הייתי מדמיין שדבר כזה יכול לקרות. מישהו בטוח תפר עלי רצח" זוג החוקרים התגלגלו מצחוק. הם צחקו כל כך חזק עד שיוני הרגיש צורך להצטרף אליהם וצחק יחד איתם. אעצור פה לרגע בתמונה המאושרת בחדר, תמונה אשר לא משקפת שום דבר לגבי גורלם ועתידם של כל אחד מיושביה. עכשיו אספר קצת על יוני. בוא נגיד שמי שמכיר את יוני לא יכול לדמיין אותו בכלל יושב בחדר חקירות על חשד לרצח בנשק חם. יוני הוא סטודנט לספרות, מלצר בינוני להחריד וחזיר שינה בלתי נלאה. הוא לא מתבייש משנ"צים והוא יחתוך מכל אירוע חברתי שעה לפני בשביל להנות מעוד שעת שינה. האם אדם כזה יש ביכולתו לארגן נשק חם ולרצוח את מאיה?

"תספרי לי הכל בבקשה, מתחילת הערב עד לרגע שהגיעה המשטרה" ביקש שוטר ב' מסיגל. שוטר א' בינתיים היה עסוק במחשבה על למה המבט שלו נמשך כל הזמן לעיניים היפות שלה והאם זה לגיטימי לבקש ממנה לצאת אחרי שתשתחרר.

"נפגשנו כל החברות בדירה והרמנו את הערב לפני שהיא באה" סיגל התחילה לספר בבכי. "הבאנו בלונים, קישוטים, נצנצים, מגש סושי מהמם, מלא אלכוהול, מוזיקה טובה. באמת מה לא היה שם. אפילו ארגנו סרט חברות שזה הכי לא ברור כי זה הכי של חתונה". חוקר א' נדהם מיופייה. "בטח לא היה פשוט להפיק אירוע כזה לבדך" הרים לה החוקר. "ברור שלא, אבל בתור החברה הכי טובה של מאיה עשיתי הכל בשביל שתהיה מאושרת. בחיים לא הייתי מאמינה שהחשפן יעשה דבר כזה" סיגל המשיכה לבכות, שוטר א' הביא לה טישו.

"היא חשודה מבחינתי לא פחות מיוני" אמר חוקר ב' לחוקר א' מחוץ לחדר. "היא ארגנה הכל, את הזירה, היא הזמינה את הרוצח. ואפילו יותר מזה, היא דאגה לתעד הכל במצלמה. אם זה לא הופך אותה לחשודה, אז מה נשאר לנו." החוקר המאוהב הסתכל עליה מבעד לחלון החד צדדי, וחשב איך הוא בורח איתה מחוץ למדינה. כי מבחינתו לאהבה אין חוקים, ככה אמא תמיד אמרה לו.

"אני הייתי חייב כסף. אתה יודע איזה יקר זה דירת שני חדרים בתל אביב? כל מה שאני מרוויח הולך ישר לבנק. אין לי שנייה לנשום. ולא יודע אמרו לי פעם שחשפנים עושים ארגזים של כסף, ושאני לא חייב גוף של דוגמן בשביל לעשות את זה. חיפשתי "איך להיות חשפן" בגוגל, ומצאתי את המספר הנכון בפורום הנכון". יוני היה נראה כדובר אמת. התסכול שלו מהמצב היה מאוד בולט. "כשקיבלתי את מדי השוטר ואת האקדח לא דמיינתי לרגע שככה זה ייגמר. לא דמיינתי שאני אהרוג. כל כך נבהלתי, זה פשוט הזוי". החוקרים יצאו מהחדר. "אתה מבין שהוא משקר כן?" אמר א' לב'. "אין לו שום מספר טלפון להביא לנו, הוא לא זוכר איך נראה האיש שהביא לו את הציוד. אז סבבה הוא רצה כסף לסגור חובות, אבל בסוף הוא לחץ על ההדק והוא לא עוזר לנו לפענח את הרצח"

החוקרים צפו שוב ושוב בסרטון הרצח. בסרטון רואים את יוני נכנס לדירה במדי השוטר. הבנות בחדר מרימות לו והוא ישר מתחיל להתפשט תוך כדי ריקוד מוזר שלא היה עובר מסך. מהר מאוד הוא נשאר בלי בגדים. אחד הרגעים הבולטים בסרטון זה הפרצוף המאוכזב שהיה לבנות אחרי שהתפשט, מה שמעלה את השאלה הקשה - האם זה הבולבול האחרון שהגיע למאיה לראות? בהחלט אירוע מאכזב. יוני כיוון את האקדח לכיוונה של מאיה ולחץ על ההדק. הירייה הפילה את מאיה על הריצפה, כל הבנות צרחו בחדר ועם זה נגמר הסרטון.

"תישבעי לי שאת לא קשורה לזה" ביקש חוקר א' מסיגל כאשר הם שניהם בדרכם לסיני. אם אתם מצקצקים עכשיו אני לגמרי יכול להבין אתכם. להבריח עצורה בתוך שטח ישראל? מה אנחנו ארה"ב שאפשר פשוט להיעלם? הרי כולם פה מכירים את כולם ואין פה באמת גבול שאפשר להתחמק ממנו. די מטופש הייתי אומר. בכל מקרה סיגל נשבעה בפני החוקר המאוהב שזאת לא היא. אחרי לא הרבה זמן עצרו את שניהם. היום שניהם בכלא.

יוני, מהיותו בן אדם בינוני להחריד, לא היה לו או לקרובים שלו שום תושייה להוכיח אחרת. הוא קיבל מאסר בפועל על רצח בנשק חם. מאסר עולם של 25 שנים.

חוקר ב' חגג בהרמת כוסית לכבוד סגירת תיק הרצח. "גילית תושייה רבה, גם כשהשותף שלך בגד במערכת, אתה בחרת להמשיך בכל הכוח ולהכניס את הפושעים למקומם הטבעי. שאפו ענק, המשך כך" כולם מחאו כפיים בחדר והחוקר קיבל תעודת הצטיינות ממפקדו. האמת, זה בכלל לא עניין אותו. הוא רק חשב על יוני, שהיה בשבילו הגבר הכי יפה ועדין שפגש בחייו. "רק עוד יום אחד ואנחנו היינו אלה שבורחים" הזיל החוקר דמעה והמשיך בדרכו.